חוברות חדשות | מנגה | קטלוג הבקרוב | מנויים | הירקן | ביקורות | מי אנחנו | מפה

מיני ביקורות
על חוברות שיצאו בחודשיים שלושה האחרונים
ביקורות קצרות ובצרורות 29
מאת איתי רוזנבאום

Justice Society of America #14
פעם, החוברת הייתה חוברת נפלאה. פעם, למרות שאני לא כל-כך מכיר את הדמויות של DC, לא הייתי צריך לבדוק בויקיפדיה מי זה מי. זה היה פעם. היום הדברים כבר לא כך. Justice Society הופכת להיות חוברת קצת מגוחכת. בחוברת האחרונה ישנו פאנל אחד שמציג את כל חברי הקבוצה יושבים סביב שולחן הדיונים של הקבוצה. כמות הדמויות שנדחסות בפאנל הזה מעלה גיחוך, ואני מפחד מלחשוב על הגודל שהשולחן הזה צריך להיות כדי שכולם יצליחו להכנס סביבו. מעבר לכמות המופרזת של דמויות בחוברת, דבר המקשה לפיתוח הדמויות עצמן, ישנה גם בעייה שהסיפור המסופר, שאמור להיות המשך לסיפור המצליח Kingdom Come. כבר מספר חודשים שאנו מתעסקים עם הסיפור הזה, והוא פשוט לא הולך לשום מקום. גם בחוברת הנוכחית, הגיבורים יושבים ומדברים עד שלפתע הנבל מופיע ומתחיל להעיף לכולם מכות. אנחנו עדים לקרב ענק, שנמשך על פני כמה עמודים עד שהופכים לעמוד האחרון לסוף שפשוט מגיע משום מקום, ולא יגיד כלום למי שלא קרא את Kingdom Come. החלק היחידי מהחוברת שממש נהנתי ממנו הוא הפתיחה בת 2 העמודים שמתמקדת בדמות של Sandman. פתיחה זו מזכירה את ההרצה הראשונה בחוברת, כשהחוברת עוד הייתה מהנה. האומנות, למרות הסיפור המרוח, נפלאה. דייל איגלשם סוף סוף חוזר לצייר את החוברת, והאומנות שלו בהחלט משפרת מה שהיה יכול להיות חוברת די גרועה. אז הסיפור לא משהו, לפחות כיף להסתכל על זה.
ציון סופי: 2.5 מתוך 5

Wolverine #64
אני לא מעריץ מושבע של וולברין. אני חושב שהדמות מקבלת יותר מדי "זמן מסך", זמן שיכול להיות מוקדש לאחת מעשרות הדמויות האחרות שקיימות ביקום של מארוול. הסיבה היחידה שבגללה התחלתי לקרוא את ההרצה האחרונה של ג'ייסון ארון היא בשביל אחת מאותם עשרות דמויות - מיסטיק. אני מאד מאד שמח שהחלטתי לקרוא את החוברת. הסיפור, במהותו, הוא מאד פשוט. וולברין צד את מיסטיק (בעקבות מאורועות Messiah Complex), והיא משתמשת בקישוריה בכדי לברוח ממנו. במקביל אנו מקבלים פלאשבקים בסגנון "אבודים" לשנות ה-20, בהם וולברין ומיסטיק עבדו ביחד. אז אומנם באתי בשביל מיסטיק, אבל אני נהנה גם מהקטעים בהם מתמקדים בגיבור הסיפור. וולברין הוא דמות בעלת כל-כך הרבה רבדים, הרבה אנשים לא מבינים את זה. ישנם המון אנשים שרואים את וולברין בתור אדם קשוח שלא מת, וזהו. למעשה, ישנם דרכים רבות להתייחס אל הדמות, ונראה שארון מבין אותם. ישנם מספר שורות דיאלוג שפשוט מתארות את וולברין באופן מצויין, וכל זאת במספר מילים בלבד. האומנות מאת רון גרני משלימה את הסיפור באופן נהדר. אהבתי את האומנות של גרני כאשר הוא היה הצייר הקבוע של ספיידרמן, אך כאן האומנות שלו אפילו השתפרה. ישנו רצף אחד, של וולברין לאחר שהוא פוצץ את עצמו, שהוא פשוט מדהים. חבל שההרצה נגמרת בחוברת הבאה, כי מבחינתי, אני הייתי קורא הרצה של 50 חוברות שמתמקדת בסיפור הזה.
ציון סופי: 5 מתוך 5

Serenity: Better Days #2
לא מזמן שמעתי מישהו אומר שחייבים למצוא דרך להאריך את חייהם של בני אדם, רק כדי שנוכל להשאיר את ג'וס ווידון בחיים, שיוכל לכתוב עוד דברים. החוברת האחרונה של סרניטי מוכיחה לי כמה התגעגעתי לעולם הנפלא שווידון בנה. הסיפור עצמו לא הכי מרתק, וכולנו (או לפחות כל מי שראה את הסרט) יודעים איך הוא ייגמר, אבל הדמויות שמרכיבות את הצוות של סרניטי הם כל כך מענינות, שלמרות שרוב מה שהם עושים בחוברת זה לשבת ולדבר, אני עדיין מוצא את עצמי נהנה מהחוברת. כפי שאמרתי, הסיפור הוא די באנלי, ואין רגעים סופר-מותחים שבהם אני יושב על קצה הכיסא והופך עמודים באטרף. מה שהופך את החוברת למצויינת הוא הדיאלוגים. לכל דמות יש את הקול היחודי שלה, וכולם מבדרים ופשוט כיף לקרוא את זה. האומנות, כמו בחוברת האחרת המבוססת על סדרת טלוויזיה של ווידון, עובדת מצויין. מייד ניתן לזהות את כל הדמויות וזה עדיין לא נראה כאילו מישהו לקח תמונות והעתיק אותם.
ציון סופי: 4 מתוך 5

Fantastic Four #556
אני לא מבין. האם המארק מילר שכתב את מה שקראתי כרגע הוא אותו מארק מילר שכתב את Civil War? אותו מארק מילר שכתב את ההרצה הכי טובה של Ultimate Fantastic Four? כי אם כן, אז כנראה קרה לו משהו בשנה האחרונה.
החוברת האחרונה של ארבעת המופלאים היא, במילה אחת, גרועה. רובוט ענקי מאיים להשמיד את העולם ורק ארבעת המופלאים יכולים לעצור אותו! למה אי אפשר לקרוא לאחד ממאות הגיבורים האחרים? כי אותו רובוט הביס את כולם, בבת אחת, בהינף יד. אכן סיפור כתוב היטב. הדבר הכי מעצבן בחוברת הוא שמילר מתעלם באלגנטיות מעובדות שהוא עצמו ביסס. את Civil War, זוכרים? את העובדה שיש גיבורים שסרבו להירשם, זוכרים? ובכן - איך S.H.I.E.L.D. קורא בדיוק לגיבורים הכי גדולים, שחלקם סירבו להרשם? אכן מעניין. ואיך אפשר לשכוח את הספלאש של כל הגיבורים שרועים, מובסים, רק כדי שיוכלו לקום, כולם ביחד כאילו גיא זוארץ עמד בצד וזעק "צולדרך", 2 עמודים אחר כך. אז כן, האומנות של בראיין היטץ' מדהימה. אבל אפילו האומנות שלו לא יכולה להסיח את דעתי מהסיפור המאכזב של מילר. ציפיתי להרבה, הרבה יותר.
ציון סופי: 1.5 מתוך 5








לחצו כאן לקטלוג
ההמלצות שלנו להזמנות מקטלוג הבקרוב


ביקורות קודמות
עודכן ב 11/08/06
X-Men #188-#189
עודכן ב 09/08/06
Uncle Sam #1
עודכן ב 07/07/06
American Virgin #1-#4
Captain Atom Armageddon #1-#9
עודכן ב 06/07/06
New Avengers #21
עודכן ב 05/07/06
Superman Returns Prequel #1-#4
עודכן ב 01/07/06


ביקורות נוספות